איך לכוון פסנתר

כיוון עצמי הגיוני בעיקר כשהפסנתר סטה מעט מאז הכיוון המקצועי האחרון, מחזיק כיוון טוב, ואתם מוכנים לעבוד לאט. התחילו במדידה: בדיקת מצב לפסנתר מראה תוך דקה כמה הוא רחוק מגובה הצליל ואם הבס והטרבל התרחקו זה מזה.

• עד כ-15 סנט מגובה הצליל: כיוון רגיל, כמו שמתואר במדריך.
• יותר מכ-15 סנט נמוך בממוצע: קודם הרמת גובה צליל ואחריה כיוון עדין. הרמה של פסנתר שלם מוסיפה עשרות קילוגרמים לכל מיתר, ומיתרים ישנים עלולים להיקרע.
• פינים שמסתובבים בקלות מדי, קופצים או לא מחזיקים: עצרו. פינים רופפים דורשים טכנאי.
• פסנתר נדיר, יקר או עתיק: השאירו אותו למקצוען.

לפסנתר יש 88 קלידים אבל כ-220 מיתרים. בבס לכל צליל יש מיתר עבה מלופף אחד או שניים; מהטנור ומעלה לכל צליל יש שלושה מיתרים שמכוונים לאותו גובה, והם נקראים יוניסון. כל מיתר נמתח מפין עיגון בתחתית, מעל הגשר, ועד פין כיוון שנעוץ בחוזקה בבלוק עץ מרובד, בלוק הפינים. החיכוך בין הפין לבלוק הוא מה שמחזיק את הכיוון.

מכיוון שמיתרי פסנתר קשיחים, העליים של כל מיתר גבוהים מעט מכפולות שלמות של הצליל היסודי. כדי שאוקטבות יישמעו נקיות, מותחים את הכיוון: הטרבל עולה בהדרגה והבס יורד ביחס לסולם המאוזן התיאורטי. כמה בדיוק תלוי בפסנתר, ולכן טיונר שמודד את הפסנתר שלכם עדיף על טבלה קבועה.

• כוונו בחדר שקט, כשהפסנתר בטמפרטורה ובלחות הרגילות שלו. אל תכוונו מיד אחרי הזזה, או ביום שבו החימום או המיזוג משתנים.
• פתחו את הפסנתר. בפסנתר זקוף הרימו את המכסה והורידו את הלוח הקדמי העליון (בדרך כלל הוא יוצא משני תפסים או משתחרר בשני כפתורים). בפסנתר כנף החליקו החוצה את מעמד התווים.
• חפשו מיתרים קרועים, חלודה על המיתרים או הפינים, וקלידים שנתקעים. תקנו או רשמו אותם לפני שמתחילים.
• השחילו את רצועת הלבד באזור האמצעי, בערך מ-F3 עד F4, כך שרק המיתר האמצעי של כל יוניסון משולש יישמע.

רוב האומנות היא ביד שמחזיקה את המפתח. פין לא רק מסתובב: החלק העליון שלו מתפתל לפני שהחלק שבתוך הבלוק זז, ואם משאירים אותו מפותל הוא יחזור אחורה תוך ימים. קיבוע הפין פירושו להשאיר אותו בלי פיתול.

• מצאו את הפין הנכון: נגנו את הקליד, ראו איזה פטיש זז, ועקבו עם הפנס אחרי המיתר שלו עד הפין. פרטו עליו או השתיקו אותו כדי לוודא.
• החזיקו את המפתח כמעט אנכי בפסנתר זקוף (כלפי מעלה, בערך בין 12 ל-1 בשעון), או מכוון בערך לכיוון הזנב בפסנתר כנף. שמרו אותו בקו אחד עם הפין, כדי לסובב אותו ולא לכופף.
• עשו תנועות זעירות. סיבוב של כמה מעלות משנה את הצליל מאוד; התחילו בנגיעות קטנות והקשיבו.
• משכו את הצליל מעט מעל היעד, ואז הורידו אותו בעדינות אל היעד. סיום בתנועה עדינה כלפי מטה משאיר את הפין מקובע ואת המיתר יציב.
• הקישו על הקליד בחוזקה כמה פעמים (מכות בדיקה) אחרי הכיוון. אם הצליל זז, המיתר לא התייצב; כוונו אותו שוב.

1. 1

   כוונו את A4

   כשרצועת הלבד במקומה, כוונו את המיתר היחיד שנשמע ב-A4 ליעד שלו: 440 הרץ, ועוד המתיחה הקטנה שהטיונר מראה לפסנתר הזה.

2. 2

   כוונו את אוקטבת הטמפרמנט

   כוונו מיתר אחד של כל צליל מ-F3 עד F4 לפי הטיונר. אם אתם מכוונים לפי השמיעה, כאן קובעים את הטמפרמנט באמצעות ספירת הפעימות של קוורטות, קווינטות וטרצות.

3. 3

   כוונו את היוניסונים באמצע

   שלפו את רצועת הלבד צליל אחר צליל, וכוונו את שני המיתרים החיצוניים של כל צליל למיתר האמצעי שכבר כיוונתם, עד ששלושתם נשמעים כאחד, בלי גלים איטיים (פעימות).

4. 4

   כוונו את הטרבל, כלפי מעלה

   עלו מ-F4 עד הצליל העליון. השתיקו את המיתרים החיצוניים בטריז, כוונו את המיתר האמצעי ליעד של הטיונר, ואז כוונו את היוניסון. בדקו כל צליל חדש כאוקטבה מול הצליל שמתחתיו: היא צריכה להישמע נקייה, בלי פעימות.

5. 5

   כוונו את הבס, כלפי מטה

   רדו מ-F3 עד הצליל הנמוך ביותר, באותה דרך. בבס הנמוך הטיונר יבקש צלילים מעט נמוכים מהסולם המאוזן; סמכו על המתיחה ובדקו אוקטבות ואוקטבות כפולות באוזן.

6. 6

   בדקו את כל הפסנתר

   נגנו אוקטבות לאורך המקלדת, ואז אקורדים וסולמות. כוונו מחדש כל יוניסון שמגלגל וכל צליל שבולט. תנו לכל צליל כמה מכות בדיקה.

כשפסנתר ירד הרבה מתחת לגובה הצליל, כיוון ישיר אל היעד לא מחזיק: בזמן שמעלים את המיתרים הבאים, העומס הנוסף מכופף את לוח התהודה ומוריד שוב את הקודמים. טכנאים עושים במקום זה הרמת גובה צליל: מעבר ראשון מהיר שמכוון בכוונה כל צליל מעט מעל היעד שלו (overpull), כך שכל הפסנתר מתייצב קרוב לגובה הצליל, ואחריו כיוון עדין רגיל.

באפליקציית Tune In Time יש מצב הרמת גובה צליל שמחשב את ה-overpull לכל קליד מתוך בדיקת המצב. בפסנתר ישן, או כזה שנמוך ביותר מכ-30 סנט, פנו לטכנאי: מיתרים שלא זזו שנים הם אלה שנקרעים.

• סיבוב הפין הלא נכון. תמיד ודאו את המיתר לפני שמסובבים, במיוחד במעברים בין האזורים.
• תנועות גדולות. סיבוב לפי תחושה בצעדים גדולים הוא הדרך לקרוע מיתרים.
• לא לקבע את הפין. אם הכיוון נעלם תוך כמה ימים, הפינים נשארו מפותלים.
• לכוון רק מיתר אחד בכל צליל. יוניסונים לא מכוונים נשמעים גרוע יותר מפסנתר שלם שנמוך מעט.
• שימוש בטיונר לגיטרה או בטיונר כרומטי בלי מתיחה. הפסנתר יישמע לא מכוון באוקטבות, אף שכל צליל מראה ירוק.
• כיוון בחדר רועש, או כשהמקרר או המזגן מזמזמים בקרבת מקום.

עצרו והזמינו מקצוען אם פין מסתובב כמעט בלי התנגדות או לא מחזיק את הצליל, מיתר נקרע, אתם רואים סדקים בבלוק הפינים או בלוח התהודה, הפסנתר צריך הרמת גובה צליל גדולה, או שהבעיה במכניקה (קלידים שנתקעים, חוזרים לאט או מנגנים לא אחיד). כיוון לא מתקן כוונון מכני או אינטונציה, וטכנאי יזהה לעתים קרובות בעיות לפני שהן נעשות יקרות.